“ויהי ביום השמיני קח לך עגל בן בקר לחטאת” ופרש רש”י לכפר על עון

העגל, מפרשה זו אנו לומדים על 2 כוחות כותב ר’ נתן בליקוטי הלכות, חטא העגל מסמל את כל הירידות שלנו בחיים והקרבת העגל-מתקנת את החטא.

העולה”ז בנוי מעליות וירידות, ולכן כל הנמצאים בו מוכרחים להתאים את עצמם לתנאי הבריאה-להיות פעמים בעליה ופעמים בירידה. אדם המתעלם מאמת זו וחפץ תמיד לחיות במצב של עליה-הרי הוא נוגד את כללי הבריאה. וזה גם אם ושורש לרוב הכשלונות והנפילות בעבודת האדם לבוראו. כך כותב הרב שכטר (לקט אמרים 2)

כמו שעצם ירידת הנשמה לעולם הזה היא ירידה לצורך עליה, היא לצורך גבוה במיוחד-כך כל ידירה העוברת על האדם-הוא צורך גבוה מיוחד שהאדם צריך להיות אז דוקא במצב כזה ומשם לחפש ולמצוא את השם ית’-מקור הטוב.

כל הניסיונות העוברים על האדם הם כולם בחינת כוח המכריח-שרוצים להכריח את האדם ולהרחיקו מהקדושה.

נדב ואביהו בני אהרון הכהן שמופיעים בפרשה הם דוגמא מוחשית לרצון בעליה ולאי הסכמה לירידה. הם היו אנשים גדולים צדיקים נוראים וקדושים מאוד ורצו להיות דבקים בהם מאוד תמיד, ולא רצו לשאת אשה כי הנישואין הם בחינת ירידה לצורך עליה: להפוך את היגון והאנחה לששון ושמחה, והם לא רצו להוריד את עצמם ועל כן נענשו במיתה, הם לא רצו להוריד את עצמם ולקשר העולמות התחתונים להשם ית’. כי באמת הקטורת היא עניין גבוה מאוד שהיא עולה למעלה למעלה עד אינסוף, ואף על פי כן בתוך הקטורת יש חלבנה שריחה רע-שהיא מרמזת על פושעי ישראל, ובמצוה זו של הקטורת הראה לנו השם ית’ שדווקא מי שהוא קדוש ביותר וגבוה מאוד מאוד, כמוכן הוא יכולה להוריד עצמו מאוד מאוד להגביה את האנשים שנמצאים בתחתית ושפל המדרגה.

הקטורת שמכילה חלבנה שעולה עד אינסוף מוסרת לנו מסר של אמת-אי אפשר לעלות למעלה ךמעלה כי אם כשיכולים לרדת למטה למטה ולהעלות את הרשעים ואת כל העולמות התחתונים להשם ית’. וזו עיקא מעלת הקטורת ולכן היא מטהרת את עולם העשיה השפל. הקטורת מטהרת את כל המקומות הנמוכים ומקשרת הכל להשם, נדב ואביהו כשנכסו להקטיר את הקטורת לא הצליחו מאחר ולא היו מוכנים לרדת למטה וזה כאילו שחיסרו את החלבנה מהקטורת והקרבתם היתה נחשבת אש זרה שקריבו את הקטורת לא בזמנה וע”י זה נענשו כי אי אפשר לדחוק את השעה.

היזדמנות השבוע:

כי כל הדוחק את השעה השעה דוקחתו-

מי שמנסה לעזות בכוח דבר שעוד לא הגיע זמנו בד”כ מפסיד את הכל.

דחיקת השעה מתבטא אצלנו בחוסר סבלנות וקוצר רוח,

לכל אחת מאיתנו יש נושא בחייה שהיא מנסה לדחוק את השעה.

אנו מנסים להזיז דברים אך הם לא זזים כפי שתכננו, כפי שנדב ואביהוא רצו לכלות את כל הרע שבעולם ע”י הקטרת הקטורת אך עוד לא הגיע העת, ז”א שמה שאנו רוצות לעשות זה ממש בשם בצדק והיופי והסדר והזוגיות

אבל

זה לא הולך לנו.

מדוע? כי זו עוד לא השעה

אנו צריכות לקחת נשימה עמוקה ולהתאזר בס-ב-ל-נ-ו-ת…

כ”כ קשה להיות סובלניות למציאות ואם כל זאת זה האימון שלנו באמונה,

כי קוצר הרוח ודחיקת השעה מקורה בחסרון אמונה.

אנו כ”כ רוצות כבר את הגאולה השלמה, בכל תחום. ולא מוכנות לחכות ולהבין שזה עוד לא הזמן, לא מוכנות להאמין ש”גם זו לטובה” גם העיכוב הזה מתוכנן משמים לטובתנו.

כל דחיקת השעה יוצרת מציאות הפוכה-הגאולה מתרחקת במקום להתקרב אלינו.

מה שיעזור להו באותה העת זה לחשוב ולהאמין שגם המצב הלא מתוקן הזה, הוא בסדר לכרגע, עד שיגיע זמן התיקון השלם.

ברור שתוך כדי אנו נעשה את שלנו ונמשיך להשתדל בגבול השמחה אך עד התיקון השלם עלינו להאמין שזה מה שצריך לעבור עלינו כרגע וזה מצויין ומושגח וממש טוב, טוב במושגים רוחניים כמובן ולא בהבנתנו השיכלית המוגבלת.

ככל שנפנים שכל מה שהשם עודה גם זו לטובה-נוכל להתאזר בסבלנות ואז נשכיל לראות גם מה הרווחים הרוחניים שלי,וכמה אני יכולה לצמוח וללמוד מהמצב הזה עכשיו כפי שהוא. זה משמעות המשפט “ירידה לצורך עליה” המצב הזה נברא ביוק עבורך כדי להעלות אותך, כדי ללמד אותך כדי לאמן אותך באמונה.

תרגול: חישבי על מציאות שאותה את רוצה לשנות וכיתבי מה ההשתדלות שלך בנושא מה בשליטה הישירה שלך ומה לא בשליטתך-מה שלא בשליטתך הרי הוא בשליטתו של בורא עולם-בתחום הזה יש להשליך את יהבנו עליו ולבטוח בו שהוא יעשה את הטוב ביותר בזמן הנכון ביותר

ולסיכום ההשתדלות בידי-ההצלחה ביד השם

כיתבי: ההשתדלות שלי כדי ליצור עתיד טוב יותר בנושא זה היא___

אני מוכנה לחשוב טוב על עתידי אני אקבל את ישועתי בדיוק בזמן והרגע הטובים ביותר

ולהשליך יהבי עליו הרי את ההשתדלות נתן

בידי אך ההצלחה היא אך ורק בידו בורא כל העולמות שליט בעליונים ובתחתונים

ההצלחה בידך ש__

הרי בפרשה זו נצטווינו “והיתקדשתם והייתם קדושים תהיו כי קדוש אני “(י”א, מד) השם ציוה אותנו להידמות אליו ע”י שנקדש את עצמנו.

מה היא קדושה? היבדלות ופרישות-עם ישראל לא ככל העמים האחרים

כשאת הולכת וקונה אוכל בסופר את לא יודעת לאיזה אוכל יש אנרגיה שלילית והוא יכול לגרום לך מחשבות שליליות ורצונות שליליים ורגשות קשים ולכן כן התורה מאירה את עיננו הרוחניות ומורה לנו איזה אוכל הוא כשר, ז”א ראוי לאכילת אדם ואיזה לא כשר ויכול לגרום לנפילת אדם למחשבות, רגשות שליליים

כי הדם הוא הנפש והאוכל הופך להיות הדם שלנו שהוא סך הרגשות ומחשבות שלנו ולכן התורה מצווה עלינו לא נאכל כל חיה וכל עוף אלא השם ברוב טובו הדריך אותנו מה מותר-ז”א איזה אוכל יכול לעלות אותי,

ומה אסור-איזה אוכל יכול לאסור אותי במאסר של מחשבות רעות ודיבורים ורגשות שליליים.

וגלו לנו הצדיקים שעיקר הקדושה היא קדושת המחשבה,והמחשבות נמשכות מהאוכל ולכן התורה כ”כ הקפידה על מוזנם של עמ”י שלא יהיה כשאר העמים-קדושים תהיו,כי קדוש אני השם הדרי אותנו מה יוכל להפוך אותנו לעם קדוש

פרשת פרה

השבוע מוציאם שני ספרי תורה וקוראים גם מפרשת חוקת בספר במדבר על אפר פרה אדומה המטהר מטומאת מת כהכנה להקרבת קורבן הפסח

כולנו כיום בעצם טמאים בטומאת מת ובכל שנה גילו לנו חז”ל והצדיקים הקדושים

הר’ מאפט ומאור ושמש שע”י קריאת הפרשיות המיוחדות לזמן המיוחד בשנה שקוראים אותם, ע”י שקוראים כל פרשה ופרשה יורד שפע עצום לכל יחיד ויחיד מכל העניינים הכלולים בפרשה. וההשפעה הזאת היא מיוחדת ושייכת ונצרכת לזמן ההוא בשנה.

בקריאת פרשת פרה-יורד שפע גדול מאוד של חיים, של טהרה “וזרקתי עליכם מים טהורים”, של מים חיים.

וכן עזור אנו רוצות למשוך את בחינת אפר פרה אדומה על היום שלנו עכשיו גם בתוקף גלותינו,

אף שאין בית מקדש כי השם נתן לנו אופנים ודרכים להמשיך את קדושת בית המקדש ע”י תורה ותפילה “ונשלמה פרים שפתינו”, ד’ אמות של הלכה שהשם נמצא בהם, וההשתדלות להתגבר על הניסיונות.

לסיכום למעשה

בכל שנה כשאנו קוראים את הפרשה של פרה אדומה (וגם בפרשת פרה לפני פסח) יורד שפע חדש לכל אחד ואחד שיוכל להתעלות בהתגברות על היצר שמשתדל להרחיקו מהדרגא של חיים שהוא יכול להגיע אליה.

ובכל שנה ושנה בימים אלו יורד שפע מיוחד שאפשר להמשיך את כל האורות והקדושות והטהרה שנכללת בעבודה של פרה אדומה אפילו בזמנינו.

וכל אחת מאיתנו יכול בחודש זה לקחת על עצמו לחזק אחד מבחינות אלו שמטהרות את האדם

חיזוק בלימוד התורה השייכת לאשה והלכות לנשים

(מצויין באריכות בספר מעיין אור התורה)

חיזוק בתפילה יומית

חיזוק בהתגברות על הניסיונות והמידות עם הכלים שלרשותך.

בהצלחה…