—— מסר זה יכול להועיל גם למי שעוד לא אמא! גזרי ושמרי ——-
מכירה את הסיטואציה שהילד מתפרץ? כועס? בוכה? צורח?
מגיל קטן התרגלנו שלא לתת מקום לרגשות כאלו.
אולי כשכעסת אמרו לך שאין שום סיבה לכעוס,
הרי הכל לטובה!
(הכי מעצבן לשמוע את זה כשכועסים)
אולי כשבכית נכנסו לאי-נוחות וניסו להשתיק אותך…
ובאופן אוטומטי התרגלת שכשמישהו כועס, בוכה, או מאוכזב –
צריך “להיפטר” מזה במהירות האפשרית,
זאת אומרת – להדחיק את הרגש לתוך תיבה עמוק בפנים ו”לנעול” במפתח…
או להכחיש , לחייך חיוך מאולץ, ולומר שהכל נפלא 😉
בדרך כלל זה נובע מרצונות מאוד טובים. כמו למשל, להמשיך הלאה ולא להיתקע במקום.
השאלה היא מה יותר תוקע –
להסתובב עם כזה “גוש” בלב,
או לשחרר את זה החוצה?
אם את רוצה לחזק בילדייך את ההרגשה שהם אהובים בכל מצב,
גם כשעולים בהם רגשות קשים,
גם כשיש להם דמעות בעיניים,
גם כשקשה להתמודד עם אכזבות,
גם כשמשהו מאוד מכעיס עכשיו…
נסי לא להתנגד לרגש שעלה בהם, לתת לו להתשחרר החוצה…
אפשר לומר “אני מבינה אותך, מה שקרה עכשיו באמת מכעיס!”,
לחבק, להקשיב.
בדרך כלל כשנותנים לרגש להשתחרר הוא פשוט חולף מאליו,
כשמישהו נוכח עם הילד וכואב איתו – זה מספיק,
אין יותר צורך לעשות מזה “דרמה”.
הילד שלך ילמד לקבל את עצמו גם במצבים שהוא לא “גאה” בהם.
הוא ילמד לחוות את הכאב בלי לברוח ממנו,
ואז לעבור הלאה בלב נקי ומשוחרר…
מאחלת לך מכל הלב נחת מילדייך,
והמשך יום נפלא!
באהבה רבה,
תהילה.
