ביטחון ומסירות נפש

מַה תִּצְעַק אֵלָי?
“וַיאמֶר יְהוָה אֶל מֹּשֶה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַבֵר אֶל בְנֵי יִּשְרָאֵל וְיִּסָעּו”.
המפרשים עמדו על אומרו “מַ ה תִּצְעַק אֵלָי”. וכי מה יש לעשות במצב כזה ,
אם לא לצעוק אל השי”ת? והרי בגאולת מצרים גופה מצינו,
שכל תחילת הגאולה הייתה מכוח “וַנִּצְעַק אֶל ה’ אֱלקֵי אֲבֹּתֵינּו,
וַיִּשְמַע ה’ אֶת קֹּלֵנּו”
והביאור, שהנה יש זמנים שהם בבחינת שַׂ תם תפילתי, פירוש, שהתפילות מעוכבות מלעלות למעלה, כמו
שנאמר “אֱלהַ י אֶקְרָא יֹומָם וְלא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְ לא-דּומִּ יָה לִּי”. וזו הבחינה היתה אז בקריעת ים סוף,
שהיה הקיטרוג – הללו והללו עובדי עבודה זרה, והוא שעיכב את התפילות מלעלות.
אכן יש בנמצא כוח כזה, ששום קיטרוג אינו עומד בפניו, והוא כוח הביטחון, דהיינו שיבטח ברחמי שמים,
אשר למרות הקיטרוג של הללו והללו וכו’, ירחמהו הקב”ה כרחם אב על בנים. וכח הביטחון הזה עומד בכל
המצבים. לכן בקריעת ים סוף אמר הקב”ה למשה, מה תצעק אלי וגו’. אמנם היציאה ממצרים הייתה על יְדֵ י
“וַנִּצְעַק אֶל ה’ אֱלקֵי אבֹּתֵינּו”, כי יציא ת מצרים הייתה מכוח ההבטחה שהקב”ה הבטיח לאברהם, מה שאין
כן, הגילוי הגדול של קריעת ים סוף, שבנוגע אליו לא היתה שום הבטחה, אלא כולו היה בכוחם של ישראל ,
ולכן אמר לו “מַה -תִּצְעַק אֵלָי דַבֵר אֶל בְנֵי יִּשְרָאֵל וְיִּסָעּו”, פירוש שישראל יגלו את ביטחונם בהשי”ת ויקפצו
לתוך הים בכוח הביטחון, ועל ידי זה שיעשו פעולה של ביטחון, ימשיכו את הישועה ואת הגילוי של קריעת
ים סוף (אור החיים הקדוש על פירוש זה).
ושתי העצות העיקריות הן:
1 .בכוח הביטחון ששום קטרוג אינו יכול לעכב בעדו.
2 .להעתיק מקומו – פירוש שהחיסרון באדם שהוא נתון במסגרת של סדרים ותכונות וטבעים – מידות אשר
הושרש בהם במשך השנים, ושאינו מסוגל לזוז ממקומו, וכל כמה שמקבל על עצמו שינוי וחוזר ומקבל הריהו
חוזר שוב למקומו כבראשונה ולא עומד בקבלתו. ועל זה אמר לו השי”ת מַה תִּצְעַק אֵלָי בְעַתִּ יקָאתַ לְיָאמִּלְתא
שיעתיק עצמו ויזוז ממקומו, “דַ בֵר אֶל בְנֵי יִּשְרָאֵל וְיִּסָעּו”, כי העצה לעניינים הקשים כקריעת ים סוף, היא
רק להעתיק ממקומו, שעל ידיי שמתנהג למעלה מטבעו, זוכה גם הוא להנהגה שלמעלה מהטבע.
אין עצה לזה, כי אם על ידי מסירות נפש.
כי עניין צעקה, הוא שקוראים להיוושע בהתעוררות מלמעלה כביציאת מצרים, אך כעת, לפני ים סוף אין די
בזה, אלא “דַבֵר אֶל בְנֵי -יִּשְרָאֵל וְיִּסָעּו “, להתגברות כזו של יצה”ר צריך התעוררות מלמטה ע”י מעשים
במסירות נפש!! )
מתוך “נתיבות שלום” מאמר חמישי
ולצרף מחשבות של ביטחון.
לדוגמא: אם את פוחדת להתחיל ללמוד משהוא – כי יש לך ספק שאולי לא תצליחי בו,
לקפוץ למים זה לברר מה הכי כדאי לי ללמוד לבצע החלטה ולקיים אותה!!!
בלילה זה כדא י לקבל החלטה המורה על מידת הביטחון ולצרף מחשבות של ביטחון:
בודאי שאצליח בכוח השם!
2″ .וייסעו” להעתיק מקומך – לקחת על עצמי קבלה שהיא הפך הטבע שלי ולקיים אותה במסירות נפש.
לדוגמא: לימוד הלכות יומי/חד שבועי וכד’, קריאת שמע על המיטה, הודיה יומית וכד’
עזור לי לקבל על עצמי בהחלטיות ובנחישות, לעבוד אותך בלב שלם,
לקבל על עצמי שיחול בי שינוי אמיתי להיות אחרת.
עזור לי לקבל קבלות שישמרו על הקשר ביננו –
כך שהאהבה והתשוקה אליך, תהיה חקוקה בליבי תמיד,
ואקבל על עצמי לה ישאר איתך בקשר, הן בדברים המסורים ללב והן במעשיי בפועל.
יציאת מצרים כוללת 2 חלקים: יציאת מצרים בעצמה, וקריעת ים ס וף.
וכשם שבכל דור ודור חייב אדם לרא ות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים,
כך בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא היה בקריעת ים סוף,
לילה שבו התגלתה האהבה הגדולה שלך, אלינו עם ישראל !! יום האלוקים שלא י ישכח. עזור לי לקבל מכוח
קריאת פרשה זו, את האמונה, הן אמונה פשוטה והן אמונה גדול ה בניסים, אמונה במדרגתה הגבוהה.
אני רוצה להאמין שכל חיי הם ניסים,
ואין בחיי שום טבע כלל,
כי אם אך ורק את רצונך!
שהרי בקריעת ים סוף כ ו פפת את הטבע כרצונך, ולימדת אותנו שככל שנבטח בך,
כך נעורר עלינו הנהגה על טבעית- ניסית.
בזמן זה הגיעו עם ישראל לאמונת האיברים – וקפצו לתוך הים.
כך עזור לי לקבל כוח בשבת זו, לקפוץ לתוך אותם דברים בחיי,
ששם אני זקוקה לביטחון ואינני יודעת מה יקרה.
בלילה זה הגיעו עם ישראל, לאמונה מלאה בך אבינו, המזככת את הנשמה.
בלילה זה הגיעו גם לאמונת חכמים – המזככת את הגוף “ויאמי נו בה’ ובמשה עבדו…”.
זכני בשבת זו, ל התחזק ולהאמין בך ובצדיקך, וכ ך יזדככו נשמתי וגופי כאחד!!!
ידועים דברי הרמב”ן, שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו, עד שיאמין בכל דְ בַׂ רֵ ינּו ומִ יקְ רֵ נּו,
שכולם ניסים ואין בהם טבע ומנהגו של עולם.
אמונה במדרגה עילאית זו, השיגו ישראל אחרי יציאת מצרים וקריעת ים סוף.
היינו להאמין שכל חיינו הם ניסים, ואין בהם טבע כלל!
אני רוצה לשיר לך, כמו השירה ששרו ישראל בליל יציאת מצרים
שלא הייתה זו שירה בפה בלבד, אלא שירה פנימית של הנשמה, נשמות ישראל אמרו אז שירה.
אני רוצה לשיר לך בלילה הזה, את שירת הנשמה –
כמו שעלתה מכל המציאות הנשגבה של יציאת מצרים ואכילת קרבן הפסח.
אני רוצה לשיר לך שירה פנימית, אמיתית, הנובעת מעומק הנשמה!
אנא זכה אותי שהשירה תפרוץ מתוכי,
כי שלימות השירה היא בעת שפורצת ועולה מאליה,
בחינת “אשיר ה לה’ כי גא ה גאה.”
זכה אותי שליבי ישתוקק לומר שירה מתוך הכרת הטוב,
שאשיר לך את שירת הלב.
אנא עזור לי להגיע למדרגת השירה הגבוהה ביותר,
והעולה על כולנה, היא שירת האי ברים, כאשר לבי וגם בשרי ירננו לאל חי!
שאפילו הבשר החומרי שלי וגופי י אמר שירה,
וארג יש את השירה מתפשטת בעצמותיי
בבחינת “כל עצמותי תאמרנה, ה’ מי כמוך”,
שהרי שירת הים התפשטה בכל הגוף כולו, עד שאפילו העצמות,
שהם החומר העב ביותר, גם כן שרו לפניך !!!
בקריעת ים סוף, הראתָ לשִפְחָה יותר ממה שראה יחזקאל הנביא, שהיה אצלו גילוי של מעשה מרכבה,
כי בקריעת ים סוף הייתה מדרגה כל כך עילאית של שירה, עד שאפילו האיברים שבהם – בעם ישראל,
שהם החלק החומרי המגושם – גם כן אמרו שירה.
אני רוצה להשיג את השירה השלמה,
כי השמחה מגיעה, כאשר אהיה מוכנה לשמוח ולהיות מאושרת עם הנהגתך עימי.
עזור לי לדעת בעומק ל יבי, שכל הנהגתך בוראי, היא כולה חטיבה אחת של חסד ורחמים!!!
הרגשה זו היא תכלית הבריאה!! )כמאמר הרה”ק מאפטא זי”ע
אני רוצה להגיע לתכלית הבריאה, שאהיה שמחה איתך השי”ת ומרוצה מהנהגתך.
ומדרגה זו תהיה בעת התיקון הגמור,
שאז נגיע כולנו לתכלית המדרגה להיות שמחים בך
ומרוצים מהנהגתך, כמאמר דוד המלך (בתהלים קמט):
שִּירּו לַיהוָה שִּ יר חָדָשתְ הִּלָתֹו בִּקְהַל חֲסִּידִּים,
יִּשְמַח יִּשְרָאֵל בְעֹּשָיו בְנֵי – צִּיֹון יָגִּילּו בְמַלְכָם,
יְהַלְלּו שְמֹו בְמָחֹול בְתֹּף וְ כִּנֹור יְזַמְרּו לֹו וגו’.
זו הייתה דרגתם של בנ”י בעת השירה על הים,
שהרגישו בבירור שכל הייסורים שסבלו במצרים, היו אך ורק מרוב רצונך להוליכם לקראת הטוב,
והכירו שכל מה שעבר עליהם, היה דרוש ומוכרח , כדי שיהיו מוכשרים לגילוי הגדול הזה,
שבו ראתה שפחה על הים וכו’, וממילא היה הכל כדאי !!
ומתוך הכרה זו, ישיר משה ובנ”י את השירה הזאת לה’.
וזה ו שנאמר ” אשירה לה’ כי גאה גאה ” בכפל לשון, ב’ פעמים,
הן על הישועה של עתה, והן על העבר שגם כן היה כולו חסד, וכעת בנ”י הרגישו זאת.
שהרי לא שייך להגיע לבחינת שירה, אלא בעת שהטוב והחסד הם בשלימות,
בחינת מאמר הכתוב “כי טוב ה’ לעולם חסדו”,
שחסדו יתברך הוא תמידי!!
מה שאין כן, אם הרגשת החסד היא רק לשעתו, בהווה ולא מאז ומתמיד,
שהרי אין זו שלימות החסד ואין מקום לשירה,
ורק כאשר מתגלית שלימות החסד, שמתחילה ועד סוף טוב ה’ ולעולם חסדו,
אז באים לומר שירה!!!!
עזור לי אבא טוב, לקבל את האמונה שהייסורים שעברתי אני בחיי –
מושגחים היו לי בהשגחה פרטית מעימך.
הם וכולם, נובעים מרצונך להיטיב ולהתחסד עימי.
אני מאמינה שכל הזמנים בחיי היו מושגחים ממך,
והם מכשירים אותי להיות קרובה אליך באמת.
עזור לי לנצל את השבת הזו,
שבה נקרעו כל המסכים המבדילים ביננו לבינך
והגיעו כולם למדרגה העליונה של בהירות האמונה מכוח הקדושה.
שבת זו מסוגלת לכל הדברים בחיי, שהם קשים כקריעת ים סוף,
כי התורה הקדושה היא נצחית,
ותמיד בכל שנה חוזר הכוח של קריעת ים סוף,
וע”י כח זה, יכולה אני להבקיע את כל המסכים המבדילים ביננו!
ואז ממילא יתבטלו ויי עלמו כל הענ יינים הקשים בחיי.
הניסים והגילויים כמו שהיו בקריעת ים סוף
מתחדשים כל שנה עלינו –
אני פותחת את עצמי לקבלם
ומאוצר מתנות חינם חונני.
❖ כדאי מאוד לפני שבת זו,
להכין רשימה של דברים בחיי שאני צריכה שם נס, וישועה על טבעית
ולהתפלל עליהם בלילה זה.
(עד כאן מתוך הספר הכנה לפסח של חוב שמילוביץ,שביעי של פסח)