תפילה ליום ט”ו בשבט
מאת רבנו יוסף חיים (הבן איש חי) זצוק”ל
ט”ו בשבט ראש השנה לאילנות, על כן טוב ונכון לומר ביום ט”ו בשבט בשחרית פסוקים אלו ובבקשה זו, וידוע הוא שיש קבלה ביד חכמי אשכנז ז”ל (כוונתו לספר “בני יששכר” חודש שבט, מאמר ב`, סימון ב) שצריך לבקש ביום ט”ו בשבט בפרטות על האתרוג, שיזדמן לישראל אתרוג טוב ויפה בחג (לשון חכמים ח”א סימן ל”ח).
ויאמר אלוקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה (מלעיל) פרי למינו אשר זרעו-בו על-הארץ ויהי כן:
ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה-פרי אשר זרעו-בו למינהו וירא אלוקים כי טוב:
אנא ה’ הושיעה נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה.
אנא ה’ הצליחה נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה.
אנא ה’ הרוויחה נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה.
אנא ה’ הטיבה נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה.
אנא ה’ ברך נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה.
אל נא פצה שנה זו משמיר ושית,
וברך עץ שמן וזית.
אל נא במטר רווה חרבוני ישימון,
וברך גפן ותאנה ורימון.
אל נא רומם עצרת עוללי טיפוחים,
וברך אגוז ותמר ותפוחים.
אל נא צדקך מעמך בל יפסק,
וברך חרוב וקורסטמל ואפרסק.
אל נא חלץ קהלת אשר אליך תערוג,
וברך התות והאגוז והאתרוג”.
“ויהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתברך כל אילנות האתרוג להוציא פרותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים ומהודרים ונקיים מכל מום. ולא יעלה בהם כל חזזית, ויהיו שלמים ולא יהיה בהם שום חסרון, ואפילו עקיצת קוץ, ויהיו מצויים לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם לקיים בהם מצוות נטילה עם הלולב בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום, כאשר ציוויתני בתורתך על ידי משה עבדך: ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל. ויהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו שתעזרנו ותסייענו לקיים מצווה זו של נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג כתיקונה בזמנה בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום בשמחה ובטוב לבב, ותזמין לנו אתרוג יפה ומהודר ונקי ושלם וכשר כהלכתו.
“ויהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו שתברך כל מיני האילנות ויוציאו פרותיהם בריבוי שמנים וטובים, ותברך את הגפנים שיוציאו ענבים הרבה שמנים וטובים, כדי שיהיה היין היוצא מהם מצו לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצוות קידוש ומצוות הבדלה בשבתות וימים טובים, ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתוב: לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלוהים את מעשיך [קהלת ט’, ז’]. (ויאמר): באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים [שיר השירים ה’, א’]. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי.