רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי בָּא לְפָנֶיךָ בְּשִׂמְחָה רַבָּה עַל שֶׁהֶחְיֵיתַנִי וְקִיַּמְתַּנִי וְהִגַּעְתַּנִי. לַזְּמַן הַזֶּה.
מָה נִכְבַּד הַיּוֹם הַזֶּה בְּעֵינַי, אֲשֶׁר בּוֹ אֲנִי נִכְנָס בְּגֶדֶר בַּר מִצְוָה, וּמֵעַתָּה אֲנִי מְצֻוֵּה בְּכָל מִצְווֹתֶיךָ עַל זֶה שָׂמֵחַ לִבִּי וְיָגֵל כְּבוֹדִי. אַף לַזֹּאת יִשְׂמַח לִבִּי, כִּי הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּהַגִּיעַ הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר שָׁנָה, רוּחַ נָכוֹן יִתְחַדֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ. וְגַם אַשּׁוּר נִלְוָה, יֵצֶר הַטּוֹב הִנֵּה בָּא לָעֵזֶר וּלְהוֹעִיל וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׂמִים, עַל הַכָּל דּ’ אֱלֹקֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לְךָ וּמְהַלְּלִים אֶת שְׁמֶךָ. יְהִי שֵׁם ד’ מְבֹרָךְ וּמְרוֹמַם עַל כׇּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
וְאוּלָם רְעָדָה אֲחָזַתְנִי, כִּי יָדַעְתִּי חֶרְפָּתִי בָּשְּׁתִי וּכְלִמָּתִי, שֶׁעַד עַתָּה הוֹצֵאתִי יָמַי לָרִיק וּשְׁנוֹתַי לַבֶּהָלָה, וְקִצַּרְתִּי מְאֹד בַּעֲבוֹדָתְךָ וְשׁוּם מַעֲשֶׂה טוֹב לֹא עָשִׂיתִי. וְחוֹשְׁשָׁנִי לִי פֶּן חָס וְשָׁלוֹם לֹא אֶהְיֶ’ה כְּלִי מוּכָן וְלֹא אֶזְכֶּה לָרוּחַ נָכוֹן, עַל זֶה הָיָ’ה דָּוֶה לִבִּי וְאַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי, כִּי מֵעַתָּה אֲנִי בַּר עֳנָשִׁין. וְחוֹשְׁשָׁנִי לִי פֶּן חָס וְשָׁלוֹם יִתְגַּבֵּר עָלַי יִצְרִי הָרַע וְלֹא אֻכָל לוֹ וְיַעֲבִירֵנִי עַל דַּעַת קוֹנִי. אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי. תְּרוּפָה לֹא מָצָאתִי כִּי אִם לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה וְעוֹשֶׂה צְדָקָה עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. וּבְכֵן שְׁמַע ד’ קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי, חַטֹּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכׇר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ד’. “לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי, הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי”. וְהוֹפַע עָלַי מִמָּרוֹם שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד כָּל הַיָּמִים, עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, עֲבוֹדָה תַּמָּה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה, כְּדָת מָה לַעֲשׂוֹת. וְרִשְׁפֵּי הִתְעוֹרְרוּת אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ יַתְמִידוּ וְיִתְרַבּוּ בִּי בְּלִי הֶפְסֵק, וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵּצֶר הָרַע וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הַטּוֹב.
אָנָּא, אֶהְיֶ’ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ’ה, הֱיֵ’ה לִי עוֹזֵר לִי בְּתוֹךְ כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ. עָזְרֵנוּ אֱלֹקֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְסַיְּעֵנִי לְהִתְחַזֵּק בְּתוֹרָתְךָ וְיִרְאָתְךָ וּלְהַתְמִיד בַּעֲבוֹדָתְךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְלֹא נֶחֱטָא לְךָ וְלֹא לִבְרִיותֶךָ. וְתַקְּנֵנוּ מַלְכֵּנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְנִהְיֶ’ה שְׁלֵמִים בְּמִדּוֹת וּבדֵּעוֹת וּבְכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת. וְלֹא תֵּצֵא תַּקָּלָה מִתַּחַת יָדֵינוּ וְלֹא שׁוּם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם. וְזַכֵּנוּ לְהַשְׁלִים תִּקּוּן נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ בְּגִלְגּוּל זֶה, וְלֹא נֵיעוּל בְּכִיסוּפָא קַמָּךְ.
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְהוּא אֵשׁ וַאֲנַחְנוּ בָּשָׂר וָדָם. רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וּזְכוֹר כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ, וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב, וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אַתָּה. עָזְרֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וַעֲשֵׂה אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאוֹרְחוֹתֶיךָ נִשְׁמוֹר וְנַעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶ’ה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ד’ אֱלֹקַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ. וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ, אָבִי רוֹעִי, וְתַאֲרִיךְ יָמָיו בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתָיו בַּנְּעִימִים, לֹא יִיגַע לָרִיק. יִשְׂמַח אָבִי בְּיוֹצְאֵי חֲלָצָיו וְתָגֵל אִמִּי בִּפְרִי בִּטְנָה, בִּרְאוֹתָם אוֹתִי שָׁלֵם בְּמִדּוֹת וּבְדֵעוֹת וּבְכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת. (וכשאין לו אב או אם יאמר: וזכות אבי או אימי עם זכות כל הצדיקים והחסידים יעמוד לי. והם ימליצו בעדי ויבקשו רחמים עלי לפני כסא כבודך שתעזרני על דבר כבוד שמך ותגדלני בתורתך ויראתך. וישמח אבי בגן עדן ביוצאי חלציו ותגל אימי בפרי בטנה) וּכְשֵׁם שֶׁהֶחֱיִיתַנִי וְהִגַּעְתַּנִי לַזְּמַן הַזֶּה, כֵּן תְּחַיֵּנִי וּתְקַיְּמֵנִי וְתַגִּיעֵנִי לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְעַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹקִים אַל תַּעַזְבֵנִי. עֲנֵנִי דּ’ עֲנֵנִי, פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ. עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי. טוֹב אַתָּה וּמֵיטִיב לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹקֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כׇּל הַיּוֹם. “גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ”.
עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיך, וּלְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד, וּלְמַעַן כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים זיע”א. וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם אִם לֹא בִּזְכוּת, בְּרַחֲמִים.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ד’ צוּרִי וְגֹאֲלִי.