“לי הרבה יותר קל לעזור מאשר לבקש עזרה.” “יש לזה מחיר שאני לא תמיד מוכנה לשלם.” “בעלי אומר: למה זה כל כך קשה לך? זה כל כך פשוט.”

משפטים כאלה עולים שוב ושוב בשיעורים של חוה שמילוביץ, מטפלת רגשית וזוגית שמלווה נשים וזוגות כבר יותר מעשרים שנה ויוצרת שיטת Soul Therapy. לדעתה, אחד החסמים העמוקים ביותר בתקשורת מקרבת, במיוחד אצל נשים רבות, הוא היחס השלילי שלנו לבקשה. והיא מודה בגלוי: גם היא, מטבעה, מתקשה מאוד לבקש, ומכירה את הקושי הזה מבפנים.

במאמר הזה: למה בקשה מפחידה כל כך, מאיפה הקושי מגיע, ואיך אפשר להסתכל עליה אחרת לגמרי.

בקשה מכניסה אותנו לעולם הפגיע

חוה מזמינה להרגיש משפט אחד: “אני כל כך רוצה להרגיש שאכפת לך ממני.” כמה פגיעות יש בו. קל יחסית לבקש מישהו לפנות את הכלים מהשולחן. הרבה יותר קשה לבקש הקשבה, תשומת לב, אכפתיות או סקרנות.

היא מתארת כמה דרכים שבהן הקושי מופיע: יש נשים שנמנעות מלבקש בכלל, יש שמתביישות ומכריחות את עצמן, ויש שהופכות את הבקשה לדרישה. גם דרישה, היא מסבירה, היא סימן שעוד לא למדנו לבקש: אני אמנם מדברת, אבל לא חושפת פגיעות ולא מזמינה חיבור.

הציפייה שינחשו אותנו

לפעמים, במקום לבקש, אנחנו רומזות. אומרות “אני כל כך עייפה” ומחכות שיבין. חוה מסבירה שקל יותר להיות מנוחשת מאשר לדבר ישירות, כי זה לא דורש אומץ ולא מחייב לעמוד מול “לא”.

אבל בעל לא יכול לדעת אוטומטית מה את מרגישה, מה את צריכה, או מה משהו מסוים אומר לך. לפי חוה, זו האחריות שלך ללמד אותו מי את. זוגיות היא גם ללמוד את השני, וגם ללמד אותו מי אני.

מאיפה הקושי מגיע?

חוה מזמינה להסתכל על הבית שבו גדלנו. שתי שאלות מהשיעור שלה שכדאי לקחת איתך: איך התייחסו לבקשות שלך כשהיית ילדה? ואיזה מסר קיבלת מזה, מה למדת שמותר לך לבקש, ומה למדת שאסור?

התשובות מסבירות הרבה ממה שקורה בתוכנו היום, כשאנחנו עומדות לבקש משהו מהבעל. העבודה על השורשים האלה, והריפוי של הילדה הפנימית שלמדה לא לבקש, הם חלק מרכזי בתוכנית “חיבורים”.

שריר הנתינה ושריר הקבלה

חוה מזכירה שקשר הדדי דורש יכולת לקבל. אם אני רוצה זוגיות בריאה ומאוזנת לאורך זמן, לא מספיק שאדע רק לתת. וזה לא רק “בשבילי”, אלא למען הבריאות של הקשר עצמו: הנשמה זקוקה להדדיות ולחיבור.

היא מציעה לשאול בכנות: איזה שריר חלש יותר אצלי, הנתינה או הקבלה? נשים רבות עונות מיד שקל להן לתת וקשה להן לקבל. אצל נשים רבות, אומרת חוה, התיקון הוא בדיוק שם: להיפתח לבקש, ולקבל עזרה ותמיכה. אבל היא מבקשת לא להניח מראש, אלא להתבונן בכנות בעצמך.

החיסרון שלך כמתנה

כאן חוה מציעה שינוי עמוק בנקודת המבט. בדרך כלל אנחנו חוות את החיסרון שלנו כשלילי: אני נזקקת, אני מעמיסה, אני מבקשת יותר מדי. היא מזמינה לראות בחיסרון עצמו מתנה אפשרית לאדם האחר.

מה שחסר לי מאדם קרוב יכול להצביע על משהו שהוא עצמו עוד לא פיתח במלואו. כשאני מבקשת ממנו לתת למען הקשר, אני עשויה להזמין אותו להתרחב. חוה מדגישה שלא מבקשים כדי “לתקן לו את הנשמה”. אבל הבקשה יכולה להזמין אותו לצאת מעצמו ולפתח יכולת לקשר ולאהבה. כשאישה מבקשת מבעלה להיפתח אליה יותר, היא אולי מזמינה אותו לביטחון רגשי ולביטוי רגשי עמוקים יותר.

ועוד שאלה פשוטה: מה את אוהבת יותר, לקבל או לתת? רוב הנשים עונות: לתת. נתינה מרגישה טוב. אז כשאני מבקשת, אני בעצם נותנת לאדם שמולי הזדמנות לתת לי, ואולי גם הנאה אמיתית. וחוה מוסיפה רובד: כשאני מקבלת מאדם, משהו ממנו נכנס בי. מי שרק נותנת, משאירה את הקשר לא שלם.

מכאן אחת התובנות החשובות בגישה של חוה: בקשה היא הזמנה, לא דרישה. היא מספרת שבעבודה עם זוגות, כשמגלים את הבקשה שמסתתרת בתוך התסכול, היא מדויקת לעתים קרובות באופן מפתיע לצמיחה של הצד השני. איך הוא יחווה את ההזמנה, זה כבר תלוי בו. אבל קודם צריך לעבוד על האופן שבו אנחנו עצמנו רואות אותה.

לפני הבקשה: קשב ופניות

טיפ מעשי מהשיעור: לפני שמבקשים, בודקים אם האדם בכלל פנוי לשמוע. אם הוא בטלפון ואני עומדת ליד הכיור, ושנינו שקועים במשהו אחר, הסיכוי שהבקשה תתקבל טוב נמוך בהרבה. לפעמים מספיק מבט, נגיעה, או משפט פשוט: “אתה יכול להסתכל עליי רגע? אני רוצה לומר לך משהו.”

ולבקשות עמוקות יותר, כמו “אני רוצה שתקשיב לרגשות שלי”, צריך גם פניות רגשית. אם הוא נראה מוצף או מותש, אולי זה לא הרגע. לבקשה מעשית, לעומת זאת, לא צריך לחכות שכולם יהיו פנויים רגשית: אנשים בריאים מתפקדים גם כשהם לא במיטבם.

ואם הוא אומר “לא”?

חוה מלמדת לפנות לאדם מתוך חיבור לבורא. לפני הבקשה, אפשר להניח את הצורך בידי הקדוש ברוך הוא, ורק אחר כך לעשות את ההשתדלות ולפנות לבעל. כך, גם אם התשובה היא “לא”, אני לא קורסת ולא נשארת לבד. הצורך שלי לא נעלם, ואפשר להמשיך לחפש לו מענה בדרכים אחרות.

ועוד בסדרה: שלום בית מתחיל בך: איך הופכים את הבית למקדש מעט.

וחשוב לומר: כל זה נכון בזוגיות בריאה ביסודה. אם את מבקשת שוב ושוב ואין שום הדדיות, כדאי לקרוא גם את סדרת המאמרים זוגיות שאינה מיטיבה. בערכת הכנסים לְצִדֵּךְ חוה מרחיבה על כך עם אנשי מקצוע ורבנים.

שאלות נפוצות